יוֹם רִאשׁוֹן לַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל
יוֹצֵא לְבַדִּי
אֶת פֶּתַח הַבַּיִת
יוֹם רִאשׁוֹן לַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל
יוֹצֵא לְבַדִּי
אֶת פֶּתַח הַבַּיִת
זְרִיקָה מֻשְׁלֶמֶת.
שִׁשָּׁה נִתּוּרִים עַל פְּנֵי הַמַּיִם
וַחֲסַל.
שפך נחל אלכסנדר, 3.5.09
הִיא הִבִּיטָה בִּי מֵחַיֶּיהָ כִּנְצוּרָה
בְּעוֹבְרָהּ מְחֻבֶּקֶת בָּרְחוֹב עִם בְּחִירָהּ
גּוּפָה מִקְדָּשׁ, עֵינֶיהָ כְּפִירָה
הִיא לִי דָּג – אֲנִי לָהּ אִדְרָה.
הַגֶּרֶב נִרְטַב
בַּשְּׁלוּלִית שֶׁל
גִּשְׁמֵי אֶתְמוֹל.
הַיּוֹם שׁוּב חָלַפְתִּי לְמַרְגְּלוֹת הָהָר בּוֹ אַתְּ קְבוּרָה.
אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ כַּמָּה הֶעֱמַקְתְּ מֵאָז לָרֶדֶת בְּבִטְנוֹ, אֲבָל בְּדַעְתִּי
לֹא נִרְקַבְתְּ וְלֹא אָכְלוּ בָּךְ הַתּוֹלָעִים, נוֹתַרְתְּ כְּשֶׁהָיִית .
הַשָּׁנִים שֶׁחָלְפוּ מִצְטַבְּרוֹת בֵּינֵינוּ כִּשְׁתִיקָה מְבִיכָה
בֵּין מִי שֶׁאֵינָם מֻרְגָּלִים לִשְׁהוֹת יַחְדָּו זְמַן רַב.
אַךְ כְּשֶׁנִּגְלָה הָהָר בְּעִקּוּל הַכְּבִישׁ
כַּף יָד אַחַת חוֹפֶנֶת אוֹתָנוּ וּמַסְמִיכָה .
אַתְּ אֵינֵךְ שָׁם. אֲנִי אֵינִי כָּאן.
אֲנִי שָׁקֵט. הֶבֶל פִּיךְ חַם.
תְּפִלַּת כָּל נִדְרֵי.
חֻלְצָה לְבָנָה
מְקֻמֶּטֶת מְאוֹד.
אֵינוֹ מַבְחִין
בֵּין שַׂקִּית רֵיקָה לְאַצָּה יְרֻקָּה
הַיָּם הַגָּדוֹל
·
·
·
·
ä
·
אֵינוֹ מַבְחִין
בֵּין אַצָּה יְרֻקָּה לְשַׂקִּית רֵיקָה
הַיָּם הַגָּדוֹל
בְּמִגְרַשׁ הַחוֹל
חָתוּל גּוֹהֵר עַל שְׁיָרֵי
מְדוּרַת בִּעוּר הֶחָמֵץ.
סְבִיב בְּרֵכַת הַנּוֹי
בַּרְוָזִים. אַנְקוֹר שׁוֹתֶה.
אֵין הַיְקוּ פֹּה.
קוֹרֵא שִׁיר שֶׁל בָּאשוֹ
בְּצַד הַדֶּרֶךְ
מְקַמֵּט וְזוֹרֵק.