מרובע

הִיא הִבִּיטָה בִּי מֵחַיֶּיהָ כִּנְצוּרָה

בְּעוֹבְרָהּ מְחֻבֶּקֶת בָּרְחוֹב עִם בְּחִירָהּ

גּוּפָה מִקְדָּשׁ, עֵינֶיהָ כְּפִירָה

הִיא לִי דָּג – אֲנִי לָהּ אִדְרָה.

יום השנה למותה של אלישבע גרינבאום

הַיּוֹם שׁוּב חָלַפְתִּי לְמַרְגְּלוֹת הָהָר בּוֹ אַתְּ קְבוּרָה.
אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ כַּמָּה הֶעֱמַקְתְּ מֵאָז לָרֶדֶת בְּבִטְנוֹ, אֲבָל בְּדַעְתִּי
לֹא נִרְקַבְתְּ וְלֹא אָכְלוּ בָּךְ הַתּוֹלָעִים, נוֹתַרְתְּ כְּשֶׁהָיִית .
הַשָּׁנִים שֶׁחָלְפוּ מִצְטַבְּרוֹת בֵּינֵינוּ כִּשְׁתִיקָה מְבִיכָה
בֵּין מִי שֶׁאֵינָם מֻרְגָּלִים לִשְׁהוֹת יַחְדָּו זְמַן רַב.
אַךְ כְּשֶׁנִּגְלָה הָהָר בְּעִקּוּל הַכְּבִישׁ
כַּף יָד אַחַת חוֹפֶנֶת אוֹתָנוּ וּמַסְמִיכָה .
אַתְּ אֵינֵךְ שָׁם. אֲנִי אֵינִי כָּאן.
אֲנִי שָׁקֵט. הֶבֶל פִּיךְ חַם.

[אינו מבחין]

אֵינוֹ מַבְחִין
בֵּין שַׂקִּית רֵיקָה לְאַצָּה יְרֻקָּה
הַיָּם הַגָּדוֹל

·

·

·

·

ä

·

אֵינוֹ מַבְחִין
בֵּין אַצָּה יְרֻקָּה לְשַׂקִּית רֵיקָה
הַיָּם הַגָּדוֹל