ארכיון קטגוריה: על ספרים

אנה קארנינה – יומן קריאה – 1

1041 עמודים. היד בקושי מצליחה לאחוז בשני הכרכים יחדיו. עוד בטרם התחלת לקרוא עלייך להתמודד עם האמירה שיש בעצם הכמות הזו. מחד – יראת כבוד, מאידך – חשדנות. האם באמת יצדיק הספר הזה את גודלו? איזו אמירה יכולה להצדיק נפח כזה של טקסט? אבל לא זו השאלה הנכונה לשאול. צריך להיכנס לקריאה הזו כפי שעומדים בספארי ומביטים בפיל. אינך תוהה האם יש הצדקה לכך […]

הרוצחים – דרור בורשטיין – יומן קריאה – 2

עמ' 259 – 266: פרק קצר אבל קורע את הלב בשתי אבחות חדות. הראשונה במחצית השניה של עמ' 261 בסצנה בין מלכיאל רובינזון ואשתו, והשניה היא התמונה הנועלת את הפרק, נחמן לורי הקטן ממתין שעות על הגג, בגשם, לאמו. מוזר – עמודים רבים כל כך ורק כאן, לראשונה, אני חש את הלב מתכווץ, ועוד פעמיים […]

'הרוצחים' – דרור בורשטיין – יומן קריאה – 1

בעמ' 201 פרצתי לראשונה בצחוק רם. צחוק שארב שם כל הזמן, שבושל לאורך עמודים רבים על אש קטנה, שכמו כפיס עץ נסחף בשטף הקריאה, נחבט מעת לעת בגדות, מסתחרר וממשיך הלאה בלי לעצור עד לרגע המשחרר הזה, שש שורות מתחילתו של עמוד 201. אצל קורא אחר היה אולי הצחוק הזה משתחרר ברגע אחר, אבל נדמה לי […]

בשולי הדרך הצרה לאוקו

'הדרך הצרה לאוקו' הוא יומן מסע של משורר ההאיקו היפני הנודע באשו. מסע שנמשך חמישה חודשים וכאלפיים קילומטרים במסלול כמעט מעגלי לאורך קו החוף של יפן. אין לי כוונה לסקור כאן את הספר הזה לעומק, לשם כך כדאי לקרוא כאן וגם את הראיון עם המתרגם, יעקב רז, כאן. היייתי רוצה רק להעיר הערה קטנה בשוליו, עם הפיכת […]

על הנובלה 'מכתב לשופט' מאת ז'ורז' סימנון

זהירות !הרשימה הבאה חושפת כמה מפרטי המפתח בעלילת הנובלה "מכתב לשופט". מי שמתעתד לקרוא את הנובלה, ואני ממליץ בחום לעשות זאת, מוטב שישוב כעת על עקביו ויחזור רק לאחר הקריאה. מי שכבר קרא אותה או שאין לו ממילא כוונה לקרוא  – ברוך הבא. הנובלה "מכתב לשופט" מאת ז'ורז סימנון ממנה הבאתי כאן ציטוט בפוסט שעבר היא כל כולה הערת […]

בעט ברזל, אנתולוגיה של שירת מחאה עברית 1984-2004, הוצ' חרגול

עשרים שנה אחרי "חציית גבול" ו-"אין תכלה לקרבות ולהרג", שתי האנתולוגיות האחרונות של שירה פוליטית שהתפרסמו כאן בשנת 84, בעקבות מלחמת לבנון, יוצאת לאור בהוצאת חרגול ובעריכתה של המשוררת טל-ניצן אסופה של שירים פוליטיים העוסקים כולם בכיבוש הישראלי בשטחים. 9 שערים. 45 משוררים. 99 שירים. הכיבוש הזה מלא מספרים. הנה עוד שלושה.   עורכת האנתולוגיה, המשוררת […]

חזיון התעתועים של דוקטור אוקס, ז'ול ורן, הוצ' אחוזת בית

"חזיון התעתועים של דוקטור אוקס" הוא ספר משונה. הוא נטול עלילה כמעט לחלוטין, הדמויות המאכלסות אותו שטוחות להפליא, הוא רווי חזרות רעיוניות ותוכניות, יש לו מוסר השכל מאוד לא מתוחכם שאותו הוא מתעקש להאכיל את הקורא שלו בכפית והסיום שלו הוא לא פחות משערורייתי ברישול ובשרירותיות שלו. ועם זאת "חזיון התעתועים של דוקטור אוקס" הוא […]

צרות הן המקצוע שלי, ריימונד צ'נדלר, הוצ' מעריב

אח, אח הצ'נדלר הזה. מחליק בגרון כמו כוס ויסקי משובח מן הבקבוק שעל השרפרף בחדרה של העלמה הנטרס, חזק כמו אלה בעורף, מפתיע כמו גופה בתוך מיטת קיר בבית דירות עלוב. ארבעה סיפורים מוקדמים של צ'נדלר מקובצים בספר הזה. סיפורים מימי ראשית כתיבתו הבלשית כשהחל, בגיל 44, אחרי שאיבד את משרת הניהול הבורגנית והמכניסה שלו […]

תהנו מהסמפטומים, סלבוי ז'יז'ק, הוצ' מעריב

הספר הזה מנסה לעשות דבר מאוד לא פשוט. הקורא הממוצע, שגם את פרויד והפסיכואנליזה איננו מכיר בדרך כלל יותר מאשר ברמת מושגים כלליים כמו "העברה", "הדחקה", "היסטריה" ו-"תסביך אדיפוס", מובל כאן למפגש חזיתי עם משנתו של ז'אק לאקאן, ממשיכו המפורסם ביותר של פרויד, שכתביו ידועים (יש שיאמרו ידועים לשמצה) במורכבותם וחוסר נגישותם לקורא הלא מקצועי. […]

שעת הפעמונים, ז'ורז' סימנון, הוצ' עם-עובד

לא א.א.מילן, לא קנת גרהם, לא רודיארד קיפלינג, לא אריך קסטנר, לא לואיס קרול. לא. ז'ורז' סימנון הוא סופר הילדים האמיתי למבוגרים. מדוע ? כי הנובלות של סימנון מחזירות לקורא שלהן את אותה חווית קריאה נכספת שחווינו כל כך הרבה וכל כך בקלות כשהיינו ילדים; לשכב על הספה, ספר פתוח, שקועים באופן מושלם בעולם אחר. […]

%d בלוגרים אהבו את זה: