ארכיון קטגוריה: על ספרים

קֹמֶץ – ספר הייקו חדש

יכול להיות שאנחנו רציניים בעניין הזה של ההייקו. הספר השני בהוצאת ספרי ההייקו "ירח חסר" שהקמנו לפני חצי שנה הגיע מהדפוס לפני כמה ימים והוא זמין למכירה מוקדמת באתר שלנו, או דרך הכפתור בתחתית הפוסט הזה. מאמצע ינואר נפיץ אותו גם למספר חנויות ספרים עצמאיות. "קמץ" הוא מבחר שערכנו יחד מתוך שירי ההייקו של ששתנו (יעקב רז, […]

לפעמים בסתיו | אני חושב לעבור ללווין

  כמה מילים שלי על "יש לי שכן שעובד בערוץ 10", ספרון שירים קטן מאת יונתן רז-פורטוגלי ומבחר מתוך הספר כפי שפורסמו בגליון החדש של ננופואטיקה שראה אור החודש. עוד בגליון:  מאמר על כתיבה אוטומטית של שירי הייקו (כולל חידון בחן את עצמך!), חידת איינשטיין – גרסת המשוררים, המשורר ערן הדס כותב מחדש את התורה, […]

משחקי הכס

סיימתי ארבע עונות של משחקי הכס, שתיים מהן בתוך פחות מחודש. אני בטוח שכבר נאמר ונכתב על הסידרה הזו כל דבר שניתן, ובכל זאת אומר לכבודה דבר מה גם אני. יש מעט מאוד יצירות גדולות – ואני מתכוון לגודל במובן הפיסי הפשוט של עשרות רבות של שעות צפיה או מאות רבות של עמודים – שמצליחות […]

לברוא את הכלי הנכון – על האוסף 'איך נקרא אבות ישורון'

(פורסם אתמול במוסף 'ז'ורנל' של מעריב) צריך שיהיו לנו יותר ספרים כאלה. על פניו, "איך נקרא אבות ישורון" הוא אוסף מסות, רשימות וראיון הבאים להאיר את שירתו של אבות ישורון ואת זה הם אכן עושים בעדינות, בתבונה וברוחב דעת. אבל ככל שנמשכת השהות במחיצת האוסף הזה מתחוור שהוא מתמודד עם שאלה נוספת, תשתיתית יותר: כיצד […]

הערה קצרה על Watchmen תוך כדי קריאה

אני קורא בשבועיים האחרונים בהתפעמות הולכת וגוברת את Watchmen, הרומן הגרפי הקלאסי של Alan Moore ו – Dave Gibbons. זה שמדובר ביצירה גדולה ברור כבר עכשיו, ולמעשה היה ברור כבר מחמשת עמודי הפתיחה המושלמים. אבל לא על זה אני רוצה לכתוב אלא על תכונה של הספר הזה שהיא עבורי חווית הקריאה החזקה ביותר שלי בו […]

שלושה תפוחים, הקדמה ואפילוג: קידה ליורם ברונובסקי

לפני זמן מה התגלגל לידי "שורה של אודיסאות – אנתולוגיה קטנה" שתרגם וערך יורם ברונובסקי (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1979). זהו מבחר קטן של תרגומים משירת יוון ורומי הבא לעמוד על הזיקה מתוך ניגוד שיש בין השירות הללו. הרבה מילים טובות יש לומר על הספר הזה. על בחירת הטקסטים, על איכות התרגומים, על הריסון שבהבאת רק […]

זבוב על הפסנתר – אבי גרפינקל

יש עונג גדול בהרף בו צורה הופכת לתוכן, ברגע בו חודר לתודעה, אגב קריאה, זרם נוסף של מידע מלבד זה הנקלט ישירות מתוך המילים והמשפטים. מקור החדווה, נדמה לי, הוא כפול: ראשית ישנו העונג שבהפתעה נוכח ה-"יש מאין" הזה. שנית, ישנה התעוררות הלב הנזכר שהעולם איננו מסתכם ברובד הגלוי שבו אלא הוא ארג רחב, אינסופי, של תבניות, כוחות ויחסים שהיצירה הספרותית […]

אנה קארנינה – יומן קריאה – 2

אם אפסיק עכשיו, אולי אנה לא תמות. 1

קרוב – דרור בורשטיין – רישום קצר תוך כדי קריאה

  היה הרבה דיבור, בעיתונות ובביקורת, על ההבדל הגדול בין הרומן החדש של דרור בורשטיין, 'קרוב', לבין הרומן הקודם שלו, 'הרוצחים'. דובר על כמה 'קרוב' פשוט יותר, קאמרי יותר, רזה יותר וכן הלאה. ובאמת מספיק להחזיק ביד את 'קרוב' כדי להרגיש בכך: הוא דק (רבע מהגודל של 'הרוצחים' בערך), הפונט גדול יותר, יש הרבה פחות דמויות וככלל […]

על 'סמיכות' – ספר השירים החדש של אורית גידלי

  שני מוקשים לפחות יש לפני כשאני בא לכתוב על הספר החדש של בת-זוגי, אורית גידלי. האחד, המובן מאליו, הוא הצורך לא לבלבל בין אהבתי אותה לבין אהבתי את הספר החפה מאהבתי אותה, שהיא שמאפשרת לי לכתוב את הדברים האלה. השני הוא העקרון שאין הנחתום מעיד על עיסתו. אינני הנחתום של הספר הזה, אבל ביליתי […]

%d בלוגרים אהבו את זה: