ארכיון קטגוריה: אבנים קטנות

מרפסת העיניים

כאשר אתה הולך ברחוב בין אנשים, שים לך כיצד עינייך פוגשות בהם. האם אתה מביט החוצה מאי-שם בפנים, נסתר מאחורי קפלים, רואה ולא נראה, כך שמי שבא לקראתך רואה בעינייך רק זגוגיות ריקות ומתקשח ונאטם מתוך חשדנות של מי שיודע שעוקבים אחריו בהיחבא, או שאתה קרוב וגלוי מעט יותר וניתן להבחין מבחוץ בצדודיתך העסוקה בענייניה […]

עומס, כתיבה

חיים עמוסים מדי הם אחד העורכים הטובים ביותר שאדם כותב יכול לאחל לעצמו.

קרבות, הכרעות, נוכחות

את הקרבות המכריעים של חיינו אנחנו מפסידים לא אחת מבלי שנטלנו בהם חלק, לעיתים אף מבלי שידענו כלל שהתקיימו. כעבור זמן, כבדרך אגב, הצצה מקרית בפניו של אדם החולף על פנינו ברחוב, קרע שיחה המגיע לאזנינו, מחשבה תועה במהלך קריאת ספר מגלים לנו, בדיעבד, את אסוננו. 

שירה, גסות

לומר בשירה דבר שניתן לאמרו גם שלא בשירה, זוהי גסות של הרוח.

משוררים, שפה, פועל, מנהל

משוררים עוברים, ביחס לשפה, מעמדה של פועל לעמדה של מנהל וכך שירתם גוועת.

כמה עובדות על פרסום + ערכת מדידה לבית

הפרט הידוע ביותר מתוך קבוצת יוצרים איננו בהכרח המוכשר ביותר, אלא המוכשר ביותר שיש לו הדחף הרב ביותר להתפרסם. כלומר, הגורם המכריע לעניין מידת הפרסום הוא מכפלת הכישרון בדחף להתפרסם. צמד המשתנים הללו הם בלתי תלויים וכל אחד מהם חיב לעבור סף מינימום מסוים. קורה כמובן שהשניים מתלכדים בפרט אחד, שהוא בו-זמנית גם המוכשר ביותר וגם בעל הדחף […]

חכמת האורקל

גדולה לא פחות מחכמתו של האורקל היא חכמת האדם היודע מתי להניח הכל ולצאת למסע אל האורקל. חכמת זיהויו של הרגע בו דהה המגע הנכון עם המציאות, בו שח החרטום וחדל, בנוסף לתנועה ההכרחית קדימה, לנטות גם מעלה.

חום גבוה

רק עם המגע הראשון בגוף הקטן שהבריא בן-לילה, אחרי ימים של חום גבוה, מתחוור כמה מדויק הוא חומו הטבעי של הגוף, כמה נעים למגע, כמה נכון. ומתוך כך מתחוור לפתע גם כמה מצוקה, בלתי מודעת בחלקה הגדול, הייתה טמונה בכל מגע בו כאשר היה חם יותר במעלה או שתיים בסך הכל. עד כמה השינוי הפעוט לכאורה הזה […]

עקדה

להעיר ילד קטן משנתו היא הגרסה הביתית, היומיומית, של סיפור העקדה.

רגעים

הרגעים המענגים ביותר במשחק עם הילדה הם אלה בהם אתה שוכח שזו הילדה שלך. ההליכות המהנות ביותר בעירך הן אלה בהן אתה הולך בה כמו תייר, שוכח שזו עירך. כך כלל החיים – הרגעים הנכונים ביותר שלהם הם אלה בהם אינך זוכר שאלה הם חייך שלך. אינך נושא עלייך ללא הרף את משאם.

%d בלוגרים אהבו את זה: