מרפסת העיניים

כאשר אתה הולך ברחוב בין אנשים, שים לך כיצד עינייך פוגשות בהם. האם אתה מביט החוצה מאי-שם בפנים, נסתר מאחורי קפלים, רואה ולא נראה, כך שמי שבא לקראתך רואה בעינייך רק זגוגיות ריקות ומתקשח ונאטם מתוך חשדנות של מי שיודע שעוקבים אחריו בהיחבא, או שאתה קרוב וגלוי מעט יותר וניתן להבחין מבחוץ בצדודיתך העסוקה בענייניה ולחלוף על פנייך משום כך בנינוחות ידידותית, גם אם מרוחקת. או אולי, כמו בימים הטובים ביותר, אתה רוכן החוצה ממרפסת העיניים, מאיר פנים אל כל הבא לקראתך, נכון למגע.

השאר תגובה