את הקרבות המכריעים של חיינו אנחנו מפסידים לא אחת מבלי שנטלנו בהם חלק, לעיתים אף מבלי שידענו כלל שהתקיימו. כעבור זמן, כבדרך אגב, הצצה מקרית בפניו של אדם החולף על פנינו ברחוב, קרע שיחה המגיע לאזנינו, מחשבה תועה במהלך קריאת ספר מגלים לנו, בדיעבד, את אסוננו.
-
רישום מנוי לפוסטים
-
לכתוב אלי
-
טוויטר
-
חיפוש בבלוג
-
פוסטים אחרונים
-
תגובות אחרונות
- סאלי תדמור על אל תשתמשו בסימניות
- המלצה על רשומה – "אל תשתמשו בסימניות" « הולכת בספירלה על לברוא את הכלי הנכון – על האוסף 'איך נקרא אבות ישורון'
- המלצה על רשומה – "אל תשתמשו בסימניות" « הולכת בספירלה על אל תשתמשו בסימניות
- אלכס בן-ארי על פואטיקה של שדה – על ספר השירה 'השיר על הארץ' מאת ישראל נטע
- ענת לוין על אל תשתמשו בסימניות
-
קטגוריות
- אבנים קטנות (13)
- אורחים (2)
- ארס-בלוגיקה (4)
- הידעת? (9)
- המלצות (12)
- הנפחיה (4)
- ימים סמויים (7)
- כללי (5)
- מחשבות (9)
- מקרה מנוע (6)
- על ספרים (27)
- על ציור וצילום (4)
- ציטוטים (14)
- קולנוע (14)
- רשימות על שירה (18)
- רשת (1)
- שוטף (33)
- שירים (59)
- הייקו (43)
-
דלא ניידי
-
פרסומים נוספים ברשת
-
תרומותיי לשפה העברית
-
עידכוני RSS
תגובות
נכון.
נכון,אמיתי.,מרגש.
פרסם תגובה