אלכס בן-ארי

תגובות

• כרמית   ביום 27 ביולי 2009 בשעה 9:24

  קישור לתגובה

  רק חסר במשוואה קונטקסט, כלומר ההקשר בו נובט הדחף

• משתמש אנונימי (לא מזוהה)   ביום 27 ביולי 2009 בשעה 9:27

  קישור לתגובה

  משהו לא בסדר בחישוב שלך. איך אתה מסביר אנשים שהתפרסמו למרות שיש להם אפס כישרון?

• דרור   ביום 27 ביולי 2009 בשעה 9:34

  קישור לתגובה

  הכישרון אינו אפס אף פעם, אלא לכל היותר שואף לאפס.

• משתמש אנונימי (לא מזוהה)   ביום 27 ביולי 2009 בשעה 10:00

  קישור לתגובה

  אם כך, הרצון לפרסום צריך לשאוף לאין סוף. האמת, נשמע הגיוני.

• אלכס בן-ארי   ביום 27 ביולי 2009 בשעה 10:02

  קישור לתגובה

  והאנשים האלה, מלמדת המשוואה, הם בעלי דחף להתפרסם השואף לפיכך לאינסוף.

• משתמש אנונימי (לא מזוהה)   ביום 27 ביולי 2009 בשעה 10:04

  קישור לתגובה

  ווי…

  יצא שיש לי כישרון כמעט אין סופי…

• מיכל   ביום 27 ביולי 2009 בשעה 15:16

  קישור לתגובה

  ומצחיק.

  פרסום מינורי עם דחף לפרסום ששואף לאפס גורר בהכרח כישרון אדיר.

  יש כמה אלמוניים (כמעט אלמוניים: הם מפורסמים בבניין כאנשים הביישנים ביותר במעלית) בינוניים לחלוטין וצנועים בעיקר, שהם הם הדבר הבא. אף אחד לא ידע מזה, אבל. כמה חבל.

• daniel   ביום 28 ביולי 2009 בשעה 14:05

  קישור לתגובה

  from your equation.

  and that is a another kind of talent -
  the talent to get famous.

  how many people are there which are talented, and want to get famous but without the personal tools (not money) to do so.

• מיכל פ.   ביום 1 באוגוסט 2009 בשעה 10:43

  קישור לתגובה

  אהבתי -את התגובה האחרונה,
  זה באמת נכון…..מדברת אליי גם התגובה של מיכל.
  מסכימה איתה לחלוטין.
  אם הבנתי אותך נכון אלכס-
  בעצם-מי שאין לו דחף אדיר להתפרסם,לא יעזור לו הכישרון מדהים ככל שיהיה…
  שבת שלום.
  מיכל פ.

• מילי   ביום 12 באוגוסט 2009 בשעה 17:38

  קישור לתגובה

  פעם, כשהייתי ילדה קטנה, ישבתי עם אחותי לצייר. כשגמרנו, הסתכלתי על שני הציורים ואמרתי לה "שלי הכי יפה." ואחותי אמרה "וגם שלי הכי יפה."
  "מטומטמת" אמרתי לה, "לא יכולים להיות שני ציורים הכי יפים!"
  עברו שנים וגיליתי שהיא צדקה.

• נועם   ביום 13 באוגוסט 2009 בשעה 11:05

  קישור לתגובה

  הצלחה ופרסום הן בשום אופן לא מילים נרדפות, אבל מעניין שגם בדרך להצלחה כישרון לא מופיע אפילו פעם אחת:
  http://strangemaps.wordpress.com/2009/08/12/406-caruso-cant-touch-you-a-road-map-to-success/

• אלכס בן-ארי   ביום 19 באוגוסט 2009 בשעה 7:15

  קישור לתגובה

  היא עוסקת בהצלחה, לא בפרסום – דומה אבל שונה
  היא גם שונה עקרונית מן המודל האמור כאן בכך שהיא מניחה שההצלחה היא מצב בינארי ולא נקודה על רצף.

  זה מה שהופך אותה מקסימה כל כך, כמובן. הפשטות הבסיסית של המסגרת שמאפשרת התמסרות שלמה לעיטורי הפרטים.

  תודה.