שברי מחשבות בעקבות סדר פסח

  • מתחת לחגיגיות, לביטחון, לשפע מבצבץ כל העת הארעי, הלא-מוגדר, הכאוטי, המבוהל: הפקקים, התיקים הארוזים להתפקע, הסירים המטלטלים בדרכים, הילדים המתרוצצים, המתחים, הכוס הנשברת, אי-הבהירות לגבי הנוסח המדויק בהגדה. כל אלה עולים בתוך ה'סדר' ואופפים אותו מתחילתו ועד רגעיו האחרונים. אנחנו מתכנסים לספר את סיפור יציאת מצרים אבל פעולת הסיפור האמיתית איננה בקריאת ההגדה אלא בהתרחשות האנושית הזו עצמה. דרכה אנחנו מספרים, ברגלינו ממש, את הסיפור האמיתי של ההמון המבוהל, המבולבל ושיכור ההבטחה שיוצא ממצרים.
  • זו כבר השנה השניה שאני מנסה ב'סדר' לקרוא מתוך 'הגדת נחמה', ההגדה עם פירושיה והערותיה של נחמה ליבוביץ, ושנתיים כבר בחוסר הצלחה. זו הגדה נפלאה, נגישה ומעמיקה בעת ובעונה אחת, יש בה רוחב דעת ומחויבות גדולה ללימוד והיא מלאה כל טוב מן הפרשנים ומן המדרש. אבל כל הסגולות האלה, ברגע האמת של הסדר, רק מפריעות. מרגע שמתחילים לקרוא את הסיפור ישנה זרימה שאין לעצור אותה, לא בפרוש ולא בהרהור. משהו בטקס מתנגד לכל הפרעה פרשנית כזו, תובע להיות אך ורק בתוך הזרימה. זה כשלעצמו כנראה שיעור חשוב על מהותו של הסיפור, לא פחות אולי מכל פרשנות.   
  • ובהמשך לזה: המצווה בסדר היא לספר את הסיפור, לאו דווקא להבין אותו.

 

4 תגובות בנושא “שברי מחשבות בעקבות סדר פסח

  1. עם תחושת הזרימה של ההגדה, והתסכול מחוסר היכולת לדחוס פרשנויות לתוכה במהלך הקראתה בסדר. רק פירושים מסוימים, שאפשר לומר אותם במשפט קצר אחד, באים בחשבון. רוב ההגדות המפורשות – ודאי וודאי הגדת נחמה עם פרשנותה הפתוחה, הדורשת השתהות ומחשבה – מתאימות ללימוד שלפני ערב הסדר, ולא לסדר עצמו (ראה גם המדריך הקצר להגדה שהכנתי בבלוג שלי).

  2. אודה ולא אבוש. אלפי פעמיןם בחיי אמרתי את תפית עמידה ,שמע ישראל,עלינו לשבח. זו היתה משימה מעצבנת טרחנית וכל הזמן דיקלום טקסט שלא טרחתי מעולם לעמוד על משמעותו. אבא הלך לעולמו בגיל 92 או 93 ועל כך אני לא מלין. הוא נפטר בי"ח בשבט אבל התחושה של מה שנגדע ממני ולא ישוב לעולם באה בערב פסח. סדר הפסח שאבא ניהל בקולו הערב,בלחן הבגדדי המדויק,באינטרפטציה שהוא יצק לטקסט לא ישוב עוד לעולם. הזכרון ליציאת מצרים הפך לזכרון לאבא.

    אני חי באוקסימורון שיציאת מצרים שמסמלת יום מקרא קודש מעלה לזכרון את מורי ורבי עטרת ראשי נאג'י בן פרחה עליו השלום.

  3. היום נתקלתי לראשונה ב"בלוג: שלך על הפסח והגדת נחמה. עברו שנתיים?? האם התחדשת ?? האם יש "מדריך" לכתוב?? ואם נכונים דבריך מה הועילה המנוחה בפרשנותה אליבא דכל עם ישראל שנשאר "תקוע" וממתין לסעודת החג??? ראוי לרכוש את הספר ???

השאר תגובה