אנה קארנינה – יומן קריאה – 1

  • 1041 עמודים. היד בקושי מצליחה לאחוז בשני הכרכים יחדיו. עוד בטרם התחלת לקרוא עלייך להתמודד עם האמירה שיש בעצם הכמות הזו. מחד – יראת כבוד, מאידך – חשדנות. האם באמת יצדיק הספר הזה את גודלו? איזו אמירה יכולה להצדיק נפח כזה של טקסט?
  • אבל לא זו השאלה הנכונה לשאול. צריך להיכנס לקריאה הזו כפי שעומדים בספארי ומביטים בפיל. אינך תוהה האם יש הצדקה לכך שהוא כה גדול, אתה סקרן להבין כיצד נראים חייו של יצור עצום כזה. כיצד הוא נע, אוכל, מזדווג, מפריש. כך גם לגבי הרומן הזה.
  • מוטו נפלא: "לי נקם ושילם" (דברים ל"ב, 35). נפלא כי במחי שלוש מילים הוא מרחיב את מסגרת הקריאה בכך שהוא מציב ברקע שלה שני "פילים" נוספים ולא מובנים מאליהם: התנ"ך והרגש הגדול של הנקמה. הוא איננו, כפי שקורה לעיתים קרובות מדי, איור סתמי לטקסט אלא נוכחות מתמדת בתוך הקריאה, שמיים מעוננים שמטילים את צלליהם על הדפים, גורמים לך להרים מעת לעת את ראשך ולחפש משמעות בצורותיהם. 
  • נכנסים. 

6 תגובות בנושא “אנה קארנינה – יומן קריאה – 1

  1. ולא יכולה להניח את הספר מהיד.
    חשבתי שמדובר בספר קשה לקריאה, אולי כי אני עדיין זוכרת איך שברתי שיניים בקריאות החטא ועונשו בכיתה י'. עד היום אני לא יודעת במה חטאתי שנענשתי בקריאותו.
    חשבתי שהכל יהיה צפוי מראש, וארכאי, כי היום אף אישה לא תתאבד בגלל רומן אסור.
    חשהתי שיהיה מדובר בפיל מסורבל, אבל מדובר באנטילופה קלילה, זוהרת, יפהפיה להפליא.
    אנה קארנינה כבשה אותי בחן שלה, ולא רק אנה אלא גם לווין הרציני שתורותיו הפוליטיות-כלכליות כל כך רלוונטיות,
    והתיאורים המדוייקים של הבגדים וכל הפריטים הקטנים שלא תמצא כמוהם בספרות "גברית" שנכתבת כיום.

    אני מוצאת את עצמי נהנית מהספארי הרוסי כמו שנהניתי בספארי באפריקה.
    מקווה שטולסטוי יצליח לעשות לך את מה שהוא עשה לי.

  2. כולם עם טולסטוי. אני בכרך ב' של הביוגרפיה מאת אנרי טרויה. אבל הפירוש של המוטו במקרה של אנה לא קשור לנקמה, אלא לכך שיש גורל שמיועד מראש אם עושים דברים מסוימים, ואי אפשר לחמוק ממנו

  3. שיאו של הספר הוא המהפך המזעזע שחל ברגשותיה של אנה כלפי ורונסקי – מאהבה חסרת גבולות, לשנאת מוות משום שהיא חשה שהוא מאס בה כבר ובגללו היא נותרה תלויה באוויר וקירחת מכל הצדדים. ההתאבדות שלה היתה הן בגלל אומללותה, אבל גם כדי לנקום בו כדי שיהיה אומלל בעצמו.זה לדעתי הנקודה המזעזעת בעוצמתה – מהפך הרגשות וגם השינוי שחל באישיותה של אנה מאישה חזקה מתוחכמת שנמצאת בשליטה, ועד לאישה הרוסה לחלוטין. יש היבטים נוספים של נקמה – אנה נוקמת בבעלה קארנין על יחסו הקר כלפיה, וקארנין נוקם בה כשהוא מונע ממנה את הקשר עם הילד. גם לוין נוקם בורונסקי על כך שגנב את לבה של קיטי, אך נקמתו של לוין אינה במעשים אלא רק בשמחה לאיד על התמוטטותו הנפשית של ורונסקי כתוצאה מהתאבדותה של אנה. רק אדם אחד ניצל מהתלאות הללו למרות היותו נואף מובהק – הרי זה ארקדי בעלה של דולי. וזאת משום שהוא אדם שטחי וקל דעת. גם בזה יש אמירה של טולסטוי שבחייו האישיים התייסר מאד בלבטים והרהורים.

  4. עוד לא הלכתי אפילו למקרא לראות את ההקשר שלו. העדפתי לתת לו לרחף שם בינתיים. אשמור לעת עתה גם את ההערה שלך עליו באותו סטטוס.

    אבי – עיני המאומנת לא יכולה הייתה שלא לזהות שהפיסקה הקצרה שלך עתירה בספולירים, כך שנמנעתי מלקרוא אותה. אחזור אליה בסוף.

  5. פינגבאק: » הערה קצרה על Watchmen תוך כדי קריאה אלכס בן-ארי

השאר תגובה