הידעת ? – מהדורת צפיפות הכתב

הידעת?

בשנות העשרים והשלושים של המאה ה-15 הגיעה אמנות הכתיבה בכתב יד לשיא פריחתה ושיכלולה. הרגישות יוצאת הדופן של הכותבים והקוראים כאחד לנימי ההבעה הדקות ביותר של הכתיבה: עוביו של קו העט, צורת האותיות, המרווחים ביניהן וכדומה הרקיעו בעשורים אלה והביאו עמן שטף בלתי נתפס של יצירות גאוניות. כזוהי למשל הנובלה "מסמרות", פרי עטו של הסופר אברהם בן צפריר. הנובלה מתארת תאור יבש, ענייני, את הימים האחרונים לחייו של הגיבור, איתן מורד, אך יחד עם זאת מצליחה, מעשה אמן, לייצר בקוראיה תחושה הולכת ומתעצמת של שבר על ידי כתיבת שמה של הדמות הראשית עם רווח הולך וגדל בין ה-'י' ל-'ת'. ככל שהטקסט מתקדם מתחילים גם שמות החפצים והאנשים המקיפים את איתן להיכתב עם רווחים הולכים וגדלים בין אותיותיהם עד שלקראת סופה של הנובלה הופכת תחושת הפרוק והאין נוכחת כל כך, והפער בינה לבין סגנון הסיפור החף מרגש נעשה עצום כל כך עד שקוראים רבים לא עמדו עוד במעמסה הרגשית והניחו את הספר מידם.

אי אפשר שלא להזכיר בהקשר זה גם יצירת מופת נוספת, "לולאות שמש", מאת ש. קדמן בה מתואר כל אחד מן הגיבורים בכתב יד שונה, שאף מתפצל למספר תת-כתבי-יד על פי הלכי הנפש בהם מצוי אותו גיבור בכל שלב בספר. כתיבת הרומן הצריכה מש. קדמן שתיים-עשר שנים של אימון יומיומי בסיגול כל כתבי היד הללו לעצמו ומרגע שנסתיימה היה הוא, לפיכך, האדם היחיד שיכול היה לייצר עותקים של ספרו, דבר שהעסיק אותו לשארית ימיו ומנע ממנו, למצער, לזכות אותנו ביצירות נוספות פרי עטו.

מיותר לציין שכל המנעד המשוכלל הזה היה, מעצם טבעו, בלתי ניתן לביטוי בדפוס וכך, החל מאמצע אותה מאה, עת החל לשטוף את בירות אירופה, ומאוחר יותר את העולם כולו, שאונן של מכונות הדפוס הגדולות, איבדה האומנות הדקה הזו בתוך שנים בודדות את קהל קוראיה ודעכה מבלי להותיר זכר.

7 תגובות בנושא “הידעת ? – מהדורת צפיפות הכתב

  1. אבל מגמת "המדיום הוא המסר" שבאינטרנט היא לא גילגול של זה אלא של "הגולם קם על יוצרו".
    הרשימה הזאת שלך היא חשובה בעיניי. במקום ובזמן.

  2. ומצער שנעלמה. הייתי מאד רוצה לאחוז בספר "לולאות שמש" ולקרוא בו.
    אני נזכרת בחלבן,ובמחלק הקרח ובסנדלר שגם הם קיימים היום רק בזכרון.

  3. אתה לא שם לב שזה הכל קשקוש מקושקש?? בלבול מוח, שלא היה ולא נברא, אז למה "כן"?

    ולאלכס, אין לי מושג מה אתה רוצה לומר, אבל יש לי תחושה חריפה שלא כל הקוראים שלך הבינו את המשל המסוגנן, או את הנמשל, או בכלל את העובדה שמדובר במשל. דבר ברור.

  4. מדוע אתה מניח את התבנית הגסה של משל-נמשל? המהלך של 'הידעת' הוא עדין הרבה יותר. נסה לקרוא את הטקסט כפשוטו.

    ואגב כך – מדוע בחרת לעצמך כינוי שכזה? סלח לי אם זה נשמע "זני" משהו, אבל ייתכן שאם תוכל לענות על כך תשובה מדויקת תבין טוב יותר גם את הטקסט הזה.

  5. באחד מבתי הספר היסודיים יש מורה שמלמדת כתיבה תמה. תמה הכתיבה, תמה המורה, תמהים תלמידיה.

  6. מרגש, תודה. בדיוק חיפשתי את עצמי וחשבתי שאני אלך לראות אם אתה אומר משהו.

השאר תגובה