אלכס בן-ארי

תגובות

• נמרוד   ביום 10 בדצמבר 2006 בשעה 20:16

  קישור לתגובה

  ומה על הרגע שבו הוא בשיא הקפיצה. לא מגיע לו איזה רגע של פנטזיה? שיהיה צנוע אחרי זה.

• באשי   ביום 10 בדצמבר 2006 בשעה 21:28

  קישור לתגובה

  גם בשיא קפיצתו
  אין החרגול
  מדמה

  אוהב לקרוא אותך.

• מנשה   ביום 10 בדצמבר 2006 בשעה 21:37

  קישור לתגובה

  מקסים.

• מישה   ביום 11 בדצמבר 2006 בשעה 10:50

  קישור לתגובה

  לא מבחינת הברות, ולא רעיונית

• תומר ליכטש   ביום 11 בדצמבר 2006 בשעה 12:41

  קישור לתגובה

  מאוד יפה.
  מזכיר את משל האבן של שפינוזה.

• שפי   ביום 12 בדצמבר 2006 בשעה 11:15

  קישור לתגובה

  זה נכון מה שאתה אומר על החרגול.
  אכן הגיע הזמן שמישהו יאמר את זה.
  זה לא מספיק שיר (כיוון לשיכתוב: ה"גם" וה"אין").

• אלכס בן-ארי   ביום 12 בדצמבר 2006 בשעה 18:48

  קישור לתגובה

  מישה, שפי – אולי אתם צודקים, לא יודע. אולי גם בשיאו ההייקו הזה לא צריך לדמות שהוא שיר.

  שפינוזה, על כל פנים, בטוח צודק. לגבי צדקת האבן יש מחלוקת. לגבי החרגול אין ספק: מגיע לו. מצד שני רגע של פנטזיה והופ – הוא מוצא את עצמו מלופף בלשון קרפדית רטובה ומחוספסת.

• מנשה   ביום 15 בדצמבר 2006 בשעה 13:52

  קישור לתגובה

  מה בדיוק לא שירי ב"גם" וב"אין"? די לטרחנות.
  (או שצריך לשכתב את המילה "די". "טרחנות" זו מילה מספיק טובה דרך אגב?)

• שפי   ביום 16 בדצמבר 2006 בשעה 11:24

  קישור לתגובה

  אתה מקנא.

• מנשה   ביום 17 בדצמבר 2006 בשעה 10:46

  קישור לתגובה

  לא הבנתי מה הקשר.
  אלכס כתב נפלא, כמו תמיד.
  אתה ממלא את האוויר בהערות טרחניות עם חוסר רגישות, הבנה או הפנמה. מה הקשר לקינאה?